צרו קשר

תחרותיות לעומת יצירתיות

המילה תחרותיות מתקבלת היום כמילה חיובית וטובה. המון אנשים מתגאים בתחרותיות שלהם ומעידים על
עצמם שהם תחרותיים כתכונה טובה.
ממש כמו פרפקציוניזם שזו עוד מילה שהמון אנשים מתגאים בה מבלי להבין שזו תכונה מאוד מגבילה ויכולה לייצר חוסר תנועה גם תחרותיות יושבת על אותה משבצת.
כבן אדם שמכיר טוב את העולם התחרותי ושגם התגאה בתחרותיות שלו הרגשתי איך הצורך לנצח והפחד
להפסיד הגביל אותי וגרם לי להתעסק יותר ביריבים שלי מאשר בעצמי.
תחרותיות בעצם מביאה שני דברים:
1 .הצורך לנצח את היריבים שלנו
2 .הפחד להפסיד במחשבה שאם הפסדנו אנחנו מאבדים את הערך העצמי שלנו.
שני הדברים האלו רק מגבילים אותנו ואסביר.
הצורך לנצח את היריב בעצם גורם לנו להתעסק ביריב ומקטין את היכולות שלנו בהתאם עליו. זה לא עוזר לנו
להביא את עצמנו לידי ביטוי מלא.
הפחד להפסיד, כמו כל פחד הוא גורם לנו לקפוא או להיות לא מאוזנים וגם זה לא מאפשר מימוש עצמי אמיתי.
אני רוצה להציע מחשבה אחרת ולהביא מילה מאוד מיוחדת לעולם התחרותי.
כדי לייצר תנועה בריאה שמאפשרת מימוש עצמי אנחנו צריכים להתחיל לנוע ממקום יצירתי ולא תחרותי. המקום
היצירתי מאפשר לנו להיכנס פנימה ולחשוב איך אנחנו מביאים את עצמנו לידי ביטוי ב”משחק” שיביא לניצחון.
שימו לב, הרצון לנצח עדיין נמצא שם, אך הדרך לשם משתנה לגמרי.
כשאנחנו פועלים ביצירתיות אנחנו באופן טבעי מתחילים לחשוב על היתרונות שלנו וחושבים איך אנחנו מממשים
אותם.
האמת היא שאין באמת תחרות. התרבות שלנו מלמדת אותנו שאנחנו לא מספיק טובים ודוחפת אותנו לשפר
דברים שאנחנו לא טובים מספיק שהאמת הפנימית היא שהגענו לעולם עם סל מתנות מאוד מיוחד ואם כבר אנחנו
רוצים לעבוד על משהו זה קודם כל להכיר בסל המתנות הזה ואחר כך להשקיע את זמננו בלפתח את החוזקות
שלנו ולא את החולשות שלנו.
המדע אומר שמכל 9 מיליארד האנשים בעולם אין שניים אותו דבר. לכל אחד יש טביעת אצבע שונה ופנים שונות.
גם תאומים זהים שונים אחד מהשני.
גם בפנימיות שלנו אנחנו כאלו. ברגע שאנחנו מתחילים להבין את החוזקות שלנו אנחנו גם יכולים להבין שמימוש
החוזקות האלו זה מונופול בעולם. אין עוד אחד או אחת שיכולים להביא לידי ביטוי את החוזקות האלו כמונו.
כשאנחנו מתחילים לחיות ככה אנחנו מבינים שאין לנו תחרות וזה לא משנה באיזה תחום אנחנו נמצאים ומנסים
לנצח.
הרבה מאוד אנשים בכלל נכנסים למשחק הלא נכון להם ולא מבינים למה הם לא מנצחים.
זה כמו המשפט היפה של איינשטיין שאומר : אם תיקח דג ותבקש ממנו לטפס על עץ הוא תמיד יחייה בתחושת
כישלון.
מייקל ג’ורדן שנחשב לאחד האנשים התחרותיים בספורט אמר פעם שכשהוא מגיע למשחק הוא לא מתחרה נגד
שחקנים אחרים אלא שואל את עצמו איך הוא יכול לעשות את המשחק המושלם. התחרות שלו עם מול עצמו.
הביטחון העצמי שמגיע ממחשבה יצירתית זה הכוח הכי גדול להתמודד עם העולם התחרותי.
יש התגלגלות של כדור שלג חיובית כאשר אנחנו מתחילים לעבוד על החוזקות שלנו ולא על החולשות שלנו.
אנחנו יותר מצליחים, אנחנו יותר מחוברים לעצמנו וזה מאפשר לנו להמשיך ולעבוד מבלי לחוש את המאמץ שקיים
בלעבוד על החולשות שלנו.
עוד הערת ביניים, אין זה אומר לא לעבוד בכלל על החולשות שלנו אלא להוריד את הפוקוס ולהבין שקיים משהו
ששייך רק לנו ותפקידנו לחדד אותו.
לסיום, כמובן שהמאמר הזה מדבר לכל הגילאים ונכון לאנשים מבוגרים וצעירים ביחד אך כן יש כוכבית חשובה
להורים מבינינו.
המחשבה התחרותית זה אחד הדברים הכי מגבילים את הילדים שלנו ומקטינים אותם מאוד. תתחילו לדבר עם
הילדים שלכם במחשבה יצירתית ותתחילו להכיר בחוזקות שלהם ותנו להם את כל הדחיפה שאתם יכולים להכיר
את החוזקות האלו ולפתח אותם.
גם אם זה כרגע לא הדברים שהכי מסתדרים לכם עם הציפיות שלכם תזכרו שזה כבר סיפור שלכם והם צריכים
לצאת לדרך שלהם.

הם לא ישכחו לכם את זה בחיים!!

כתב: עודד שעשוע מאמן מנטלי ורגשי

עודד שעשוע מאמן מנטלי ורגשי

 

Leave a Reply

דרוג*

כתובת האימייל שלך לא תפורסם. מסומנים שדות חובה *

כל מה שחם

כישרון ועבודה קשה הם כמובן ממדים
לכל אחת ואחד מאיתנו יש משהו שהוא
פציעות הן אחד הנושאים הכאובים